החלטה בתיק מ"ת 5716-11-11

בפניי בקשה במסגרתה עותר המבקש, באמצעות באי כוחו, להוציא חיסיון אשר הוטל על מידעים וראיות שונות הנמצאים בחומר החקירה אשר הועבר לעיונו. העתירה לגילוי הראיות הוגשה בהתאם להוראות סעיף 45 לפקודת הראיות.  למען הסדר יצוין, כי לבקשת הצדדים, נדונה הבקשה לפניי ולא לפני המותב הדן בתיק העיקרי.

בתמצית יצוין כי המבקש עומד לדין בעבירת הריגה וכן בעבירה של החזקת סכין כאשר על פי הנטען הוא דקר למוות אדם.  עד תביעה מרכזי בתיק זה הוא אדם בשם ראמי סלימאן. מדובר בעד אשר מסר גרסה בנוגע לאירוע. עד זה כשלעצמו, הוא בעל עבר פלילי וגם כעת מרצה מאסר בגין מעשים אשר אינם קשורים לאירוע נשוא כתב האישום.  עם זאת, הגרסה שמסר בנוגע לאירוע הדקירה וגרימת המוות המיוחס למבקש, נמסרה לראשונה אגב חקירתו בעניין אחר.

כאשר הוגש כתב האישום, הוגשה גם בקשה להוצאת תעודת חיסיון ובהמשך הוצאה תעודת חיסיון שעניינה במספר רב של פריטים.  בכל הנוגע לחלק ניכר מאותם פריטים חסויים, לא ניתן היה לתת לסנגורים פרפרזות בכל הנוגע לטיב החומר החסוי. מכאן גם הוגשה עתירה לגילוי ראיה שהיא רחבה וכוללנית.

בדיון בפניי טענו בתחילה הצדדים את טיעוניהם בעניין גילוי הראיות.  בהמשך ולאחר שנשמעו טיעוני הצדדים במאוחד, ביקשו באי כוח הנאשם להשמיע טעון במעמד צד אחד, וזאת כדי להבהיר, בין היתר, את קו ההגנה והנושאים הטעונים בדיקה - לגישתם.  בהמשך שמעתי בהתאם לנוהל המקובל במעמד צד אחד, את גורמי המשטרה האמונים על החומר החסוי. הפרוטוקולים בדיונים החסויים נרשמו בנפרד מהפרוטוקול של הדיון הגלוי והם אינם עומדים לרשות הצדדים ויוחזקו בכספת בית המשפט.

לאחר ששמעתי את הצדדים ובחנתי את החומר החסוי, החלטתי לדחות את הבקשה.

לא ארחיב את הדיון בנוגע לכללים בדבר הסרת חיסיון. הכלל הבסיסי הוא איזון בין הצורך בחיסיון ובין הגנת נאשם.  האינטרס שבבסיסו של החיסיון הוא הגנה על מקורות משטרתיים או אמצעי חקירה.  ואולם זכותו של נאשם להתגונן גוברת על הגנת אותם עדים או אמצעי חקירה אשר יש לחסותם כדי להגן על שלומם.  ככל שבית המשפט משתכנע כי חומר חקירה חיוני להגנת נאשם, כי אז יגבר צורך ההגנה על פני הצורך בחיסיון.

אלא שבמקרה שבפניי בחנתי את כל החומר החסוי וקיבלתי הסברים מקציני המשטרה אשר הופיעו בפניי.  לאחר  בחינה של החסיונות, אני קובע כי אין בחומר החסוי דבר שיש בו כדי לסייע  להגנת הנאשם, לרבות באותם נושאים שהוצגו  לפניי במסגרת הטעון שהשמיעו הסנגורים במעמד צד אחד.

לא אפרט כאן את טיבו של החומר החסוי וכל אחת מתעודות החיסיון ובשים לב לפרטים המופיעים בתעודות החיסיון.  אבהיר בתמצית כי החיסיון הוטל על שני סוגים של עניינים. קבוצה אחת של חסיונות מתייחסת לאמצעי חקירה טכנולוגיים כאלה ואחרים אשר הוזכרו במסמכים שונים ולמעשה החיסיון נעשה בדרך של הסתרת האזכור של אותו אמצעי טכני אשר שימש את גופי החקירה.  מדובר למעשה במסמכים אשר תוכנם המלא והתוצר המודיעיני והראייתי הוצג לעיון הסנגורים והקטעים המחוקים או המושחרים במסמכים הנ"ל הם כאלו שיש בהם כדי לחשוף אמצעים טכניים שסייעו בהשגת הראיה.  לא ראיתי כי חשיפת אותם אמצעים טכניים או שיטות הפעלה של אמצעים טכניים תסייע להגנתו של הנאשם.

החלק השני של החומר החסוי קשור בעיקר בעד ראמי סלימאן.  עד זה הזכיר במהלך חקירתו, וללא כל קשר למבקש, נושאים שעלו בחקירות אחרות בהן היה מעורב.  בנושאים אלו הוצאה תעודת חיסיון על אזכור של פעולות חקירה או שיטות חקירה וגורמי חקירה המעורבים בפרשות אחרות. למעשה כל אותם קטעים שהושחרו במזכרים הנוגעים לחקירתו של ראמי סלימאן, שאליהם התייחסו באי כוח המבקש בטיעוניהם, הם דברים שעלו בהקשר לנושאים אחרים אשר אינם קשורים למבקש ואשר תוך כדי גביית עדות או ביצוע פעולות חקירה אחרות, הועלו על ידי ראמי סלימאן ואין להם כל זיקה לנושא כתב האישום בו מואשם המבקש.  גם כאן, עיקר החיסיון אינו נוגע לתוכן אלא לזיהוי של אמצעי חקירה, גורמי חקירה וסוגיות כגון דא, והכל בהתייחס לחקירות אחרות אשר העד ראמי סלימאן נחקר בהן.

בכל הנוגע לידיעה 620 - בעניין זה הוצא חיסיון על זהותה של מקורות מידע. סבור אני כי אין כל עילה לחשוף את מקורות המידע באופן העלול לסכנם, ובמיוחד שתוכן הידיעה הועבר לסנגורים והמקור עצמו מסר מידע ששמע ממקור אחר בלתי מזוהה.  מכאן שאין בחשיפת הזהות כדי לסייע בעניין הגנתו של הנאשם.

לא מצאתי מקום לפרט את כל אחת מהידיעות לפי מספרן (למעט הידיעה 620) מאחר וכאמור החיסיון שם אינו מתייחס לנושאים הרלוונטיים לאישום אלא בעיקר על אמצעי חקירה או שמות של גורמים המעורבים בחקירה.  אין בכל אלו כדי לסייע בהגנת הנאשם.

אשר על כן, ובמבחנים שנקבעו בפסיקה, אני קובע כין אין עילה להסרת החיסיון  מעל אותם ראיות ומידעים אשר בעניינם הוצאה תעודת החיסיון מאחר ואין בהסרת החיסיון כדי לסייע להגנת המבקש וחשיפת המידע עלולה לפגוע בשיטות עבודה ובעיקר בחקירות אחרות המתבצעות ע"י גורמי החקירה ושאין להם כל זיקה לאירוע שבפניי.

בסיכומו של דבר - הבקשה נדחית. 

הפרוטוקולים החסויים יישמרו בכספת בית המשפט ובמידת הצורך, יועמדו לעיונו של בית משפט מוסמך.  החומר החסוי עצמו מוחזר לפרקליטות שתעמידו לעיון בית משפט מוסמך ככל שהדבר יידרש.

המזכירות תשלח החלטה זו לבאי כוח הצדדים.

ניתנה היום, ד' סיון תשע"ב, 25 מאי 2012, בהעדר הצדדים.